חג החנוכה –היבטים פסיכולוגיים
כילד אני זוכר היטב את חג החנוכה כאחד החגים המשמעותיים ביותר עבורי, השירים "באנו חושך לגרש" "מעוז צור" ו"ימי החנוכה" הפכו להיות מנכסי צאן הברזל של חוויות ילדותי. בשיעורי ההיסטוריה ניתן הדגש הכה חשוב כיצד נלחמו מעטים מול רבים, המכבים אשר נצחו את היונים השולטים בארץ ישראל. מאת: ירון זיו החלק ההרואי בו קורא מתתיהו החשמונאי: "מי ל ה' אלי" נצרב בתודעה הלאומית כסמל לתעוזה ואומץ עילאיים של קומץ אנשים אשר מוכנים לחרף את נפשם כדי להגן על דתם ואמונתם. לימים כשבגרתי והפכתי להיות איש מקצוע העוסק בטיפול נפשי, הבינותי כי לכל סיפור, לכל אגדה, ולכל חג שלנו, קיימת מהות שמעבר, מהות שהינה יותר גדולה מהאירועים עצמם, מהות שנוגעת בהווייתנו האנושית והופכת להיות חלק מן הנרטיב האישי והלאומי של כולנו. האם אנו נאמנים לעצמנו ולמי שאנחנו? לחג החנוכה משמעות פסיכולוגית עמוקה מעין כמוה שכן ההתמודדות האמתית בעיני היא לא עם היוונים שבחוץ אלא עם המתייוונים שבפנים. המלחמה בהיבטה ההיסטורי התנהלה בין המכבים ליוונים אולם המלחמה בהיבטה הפסיכולוגי התנהלה בקרב העם