ירון זיו - החלום כראי הנפש. חלק 5

"החלום הוא המעבד האנרגטי הלילי". צפו בד"ר ירון זיו, בתכניתו מתוך רדיו החיים הטובים - "החלום כראי הנפש". בתוכנית מסביר ירון זיו את תפקידם של החלומות, משמעותם והתפקיד החשוב שיש להם בחיי היומיום שלנו.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ירון זיו - שלבים בקבוצה ע"פ ג'ראלד בנסון (1987)

מאת: ירון זיו ייחודו של בנסון בכך שהוא מאפיין את העבודה בשלבים על-פי התכנים המרכזיים המעסיקים את החברים בקבוצה, את הקבוצה כקבוצה ואת המנחה. על-פי זאת הוא מונה ארבעה פרקים בעבודה: שלבי ההתחלה   -   בעיות הכללה שלבי אמצע       -    בעיות שליטה שלבים מתקדמים   -   בעיות רגש שלב סיום    -            בעיות פרידה בנסון כולל בהגדרתו גם את המנחה ואת עבודתו בכל פרק בחיי הקבוצה. להלן תמצית תפישתו של בנסון את שלבי העבודה. א.   שלבי ההתחלה – בעיות הכללה הבעיה הראשונה שצצה בכל קבוצה קשורה להשתייכות. כל פרט בקבוצה חייב להחליט אם הוא רוצה להיות חלק מהקבוצה, אם להיות בפנים או בחוץ. בכל החלטה יהא עליו להחליט גם בנוגע למידת מחויבותו לקבוצה ולמידה שבה הוא רוצה להיות מעורב בקשר, באינטראקציה ובתקשורת. בשלב זה הפרטים בקבוצה מרגישים חרדה ועסוקים בפתרון הקונפליקט של שתי נטיות מנוגדות הפועלות בתוכם: מצד אחד הרצון להתחבר, להשתלב, להשתייך, לתקשר ולהתקשר עם פרטים אחרים בקבוצה, ומצד שנ...
המשך לקרוא

מודל התפתחותי של קבוצה עפ"י מקנזי וליווסלי (מהבלוג של ירון זיו)

תמונה
מאת: ירון זיו שלב 1  -  התקשורת  -  ENGAGEMENT המטרה העיקרית היא פתירת הקושי הכרוך בנושא ההתקשרות בין המשתתפים, דבר שיבטיח כי מהקבוצה יצמח מבנה חברתי ושהזהות הקבוצתית תתבסס. המנגנון הראשוני להתפתחות ההתקשרות הוא אוניברסאלי: ההכרה בעובדה שאחרים חוו ניסיונות דומים לשלי. קבלה לא ביקורתית זו היא תופעה הכרחית, מאחר שלקבוצה עדיין אין כוח פנימי להתמודד עם עימותים פנימיים בין חבריה. הרגשת האוניברסליות  ממקדת את הקבוצה בנושא ההתחברות ומשיגה אינטראקציה מלכדת. האווירה מאופיינת בתחושת התקשרות והתאחדות. מטרת הפרטים בקבוצה היא לאפשר לעצמם להיות חלק ממבנה חברתי, ולא להישאר מבודדים ומרוחקים, והפחד בשלב זה הוא הפחד שהאחרים לא יקבלו אותי. המטרה מושגת  באמצעות חשיפה עצמית שיטתית, הנושאת בדרך-כלל אופי עובדתי. המימד האופייני החשוב במיוחד בשלב זה עובר בגבול שבין התחברות-התנתקות ובין אמון-חוסר אמון. חברי הקבוצה עוסקים בעיקר שאלה, האם הם מקבלים את עצמם כיצורים חברתיים בעלי יכולת לאינטראקציה, ועדיין נמנעים מלהעלות נושאי אינטראקציה חשובים, אף שלעתים הם מודעים להם ...
המשך לקרוא

ירון זיו - טקסונומיה של ההתבגרות ע"פ ג'יימס מרסיה

תמונה
מאת: ירון זיו ג'יימס מרסיה הרחיב את המושג האריק סוני של "זהות לעומת חוסר גיבוש התפקיד" למערכת שלבים ועמדות, המאפיינים שלב זה בגיל ההתבגרות. במערכת זו מונה מרסיה ארבע עמדות זהות, המספקות את המבנה המושגי לטקסונומיה שלך ההתבגרות. 1.   חסר הגיבוש – הזהות המבולבלת של אדם שעדיין לא חווה משבר של זהות, שעדיין לא התחייב למקצוע או לאמונה כלשהם. 2.   המשועבד – עדיין לא חווה משבר של זהות, אך כבר לקח על עצמו מחויבות. המחויבויות הללו אינן תוצאה של חיפוש אישי ושל בדיקה עצמית, אלא הוגשו לו מן המוכן על-ידי אחרים, בדרך-כלל ההורים. הוא מקבל מחויבויות כפויות אלו ללא עוררין. 3.   בעל האורכה – נמצא במצב משבר חריף, בתהליך של חיפוש פעיל אחר ערכים שעמם יוכל להזדהות, נאבק כדי למצוא את זהותו, אך עדיין לא התחייב לה, או שפיתח רק מחויבויות זמניות. 4.   משיג הזהות – חווה משברים אישיים, אך פתר אותם בדרכו, ועקב פתרון משברים אישיים אלה יצר מחויבות אישית למקצוע, למערכת ערכים אישית או לאמונה דתית וכבר גיבש את עמדתו כלפי המיניות. בחרנו להראות את ההקבלה בין עמדות האני על-ידי מרסיה לבין יציר...
המשך לקרוא