כילד אני זוכר היטב את חג החנוכה כאחד החגים המשמעותיים ביותר עבורי, השירים "באנו חושך לגרש" "מעוז צור" ו"ימי החנוכה" הפכו להיות מנכסי צאן הברזל של חוויות ילדותי. בשיעורי ההיסטוריה ניתן הדגש הכה חשוב כיצד נלחמו מעטים מול רבים, המכבים אשר נצחו את היונים השולטים בארץ ישראל. מאת: ירון זיו החלק ההרואי בו קורא מתתיהו החשמונאי: "מי ל ה' אלי" נצרב בתודעה הלאומית כסמל לתעוזה ואומץ עילאיים של קומץ אנשים אשר מוכנים לחרף את נפשם כדי להגן על דתם ואמונתם. לימים כשבגרתי והפכתי להיות איש מקצוע העוסק בטיפול נפשי, הבינותי כי לכל סיפור, לכל אגדה, ולכל חג שלנו, קיימת מהות שמעבר, מהות שהינה יותר גדולה מהאירועים עצמם, מהות שנוגעת בהווייתנו האנושית והופכת להיות חלק מן הנרטיב האישי והלאומי של כולנו. האם אנו נאמנים לעצמנו ולמי שאנחנו? לחג החנוכה משמעות פסיכולוגית עמוקה מעין כמוה שכן ההתמודדות האמתית בעיני היא לא עם היוונים שבחוץ אלא עם המתייוונים שבפנים. המלחמה בהיבטה ההיסטורי התנהלה בין המכבים ליוונים אולם המלחמה בהיבטה הפסיכולוגי התנהלה בקרב העם
מאת: ירון זיו ייחודו של בנסון בכך שהוא מאפיין את העבודה בשלבים על-פי התכנים המרכזיים המעסיקים את החברים בקבוצה, את הקבוצה כקבוצה ואת המנחה. על-פי זאת הוא מונה ארבעה פרקים בעבודה: שלבי ההתחלה - בעיות הכללה שלבי אמצע - בעיות שליטה שלבים מתקדמים - בעיות רגש שלב סיום - בעיות פרידה בנסון כולל בהגדרתו גם את המנחה ואת עבודתו בכל פרק בחיי הקבוצה. להלן תמצית תפישתו של בנסון את שלבי העבודה. א. שלבי ההתחלה – בעיות הכללה הבעיה הראשונה שצצה בכל קבוצה קשורה להשתייכות. כל פרט בקבוצה חייב להחליט אם הוא רוצה להיות חלק מהקבוצה, אם להיות בפנים או בחוץ. בכל החלטה יהא עליו להחליט גם בנוגע למידת מחויבותו לקבוצה ולמידה שבה הוא רוצה להיות מעורב בקשר, באינטראקציה ובתקשורת. בשלב זה הפרטים בקבוצה מרגישים חרדה ועסוקים בפתרון הקונפליקט של שתי נטיות מנוגדות הפועלות בתוכם: מצד אחד הרצון להתחבר, להשתלב, להשתייך, לתקשר ולהתקשר עם פרטים אחרים בקבוצה, ומצד שני הנטייה להיפרד ולהיות עצמאי. החרדה המאפיינת את חברי הקבוצה בשלב זה מקורה בדרישות, בתסכולים, בזכרונות קודמים ובהתנסויות
א. להיות בשליטה – הגנה מפני הסכנה של להיות מגוחך. אדם זה חייב להיות בשליטה מלאה בכל מצב, ולכן הוא מתוכנן מאוד, סגור, עצור, אינו ספונטני, בודק את השטח, רגיש מאוד להערות של הסביבה ולתגובותיה, שומר בקנאות על הטריטוריה שלו ואינו מאפשר לעצמו להיכנס למצבים עמומים או להתנסות בדברים חדשים. עדיפות זו תתבטא בקבוצה על-ידי תפקיד, כגון: שומר הסף, מנהל הזמן, משנה למנחה ה"מדען". ב. עליונות מוסרית – אדם זה חייב להרגיש כל הזמן שהוא נמצא מעל האחרים. הוא טוב מהם, יעיל מהם וכד'. הוא יימנע מאנונימיות, יחסיו עם הזולת מתבטאים ב"לתת" עד כדי הקרבה, והוא משכלל את מיומנויותיו כמוביל וכמשפיע. כל הזמן הוא חייב להפגין הישגים, להרגיש ולהיראות מעל, שאם לא כן הוא מאוים באבדן זהותו. בקבוצה תתבטא עדיפות זו בתפקידים, כגון: "לוחם הצדק", "המחנך". ג. השבעת רצון – אדם זה יעשה הכל כדי להשיג אישור וקבלה מהסביבה, מאחר שהוא מרגיש שייך או שווה רק אם האחר מאשר את קבלתו ואת תקופתו בעיניו. בקבוצה תתבטא עדיפות זו בתפקידים, כגון: ה"פייסן", ה"וותרן", "משכי
תגובות
הוסף רשומת תגובה