יום שני, 11 באפריל 2011

התאוריה של שוץ

מאת: ירון זיו


שוץ { 1958 – 1966 }

התיאוריה של שוץ מדגישה את דינמיקת האישיות של האדם. היא מתייחסת בעיקר לרגישויות של החברים בקבוצה ומבוססת על צורך הפרטים בקבוצה להכללות, לשליטה ולחיבה.
שוץ מבחין בשלושה שלבים:

שלב ראשון – הכללות

זה השלב הבראשיתי של חיי הקבוצה. חברי הקבוצה בודקים את קיימות קבלה או דחייה. גם השאלות שיעלו בשלב זה בקבוצה ייגעו בנושא מכריע זה מבחינתם – קבלה או דחייה. הם סקרנים לראות מי מחברי הקבוצה יתקבל ומי יידחה ובודקים מה עליהם לעשות כדי להתקבל. חברי הקבוצה ייחשפו לאט ובהדרגה, עד שירגישו חלק מהקבוצה. שוץ מציין שיש פרטים שבשלב זה עדיין לא יראו את עצמם כחלק מהקבוצה.

שלב שני – שליטה

שלב זה מאופיין במאבקים של חברי הקבוצה על ההשפעה; למי תהיה השפעה רבה יותר על חברים בקבוצה ועל הקבוצה.
מתפתחות נורמות של קבלת החלטות בקבוצה, ושיתוף חברי הקבוצה באחריות לנעשה בקבוצה.

שלב שלישי – חיבה

שלב זה מאופיין בעיסוק של חברי הקבוצה עם בעיות רגשיות הכרוכות בחיבה ובקרבה. שוץ רואה מעגליות בשלבים, וכל שלב יכול לחזור כמה פעמים; כלומר, יש פרטים בקבוצה שעדיין צריכים להימצא בשלב מסוים כדי לעבד דברים לפני שיוכלו לעבוד לשלב מתקדם יותר.

לקראת סיום הקבוצה מופיעים השלבים בסדר הפוך: חיבה, שליטה, הכללות.

בין השלבים קיימת חפיפה, הם אינם עומדים בפני עצמם ואין ביניהם מעבר חד וברור.


קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה