ד"ר ירון זיו על המרתון במרכז מעוף

ד"ר ירון זיו מציג את מרתון גשטאלט במרכז מעוף.



ירון זיו – מייסד ומנהל מקצועי מרכז "מעוף" להתפתחות אישית.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ירון זיו - שלבים בקבוצה ע"פ ג'ראלד בנסון (1987)

מאת: ירון זיו ייחודו של בנסון בכך שהוא מאפיין את העבודה בשלבים על-פי התכנים המרכזיים המעסיקים את החברים בקבוצה, את הקבוצה כקבוצה ואת המנחה. על-פי זאת הוא מונה ארבעה פרקים בעבודה: שלבי ההתחלה   -   בעיות הכללה שלבי אמצע       -    בעיות שליטה שלבים מתקדמים   -   בעיות רגש שלב סיום    -            בעיות פרידה בנסון כולל בהגדרתו גם את המנחה ואת עבודתו בכל פרק בחיי הקבוצה. להלן תמצית תפישתו של בנסון את שלבי העבודה. א.   שלבי ההתחלה – בעיות הכללה הבעיה הראשונה שצצה בכל קבוצה קשורה להשתייכות. כל פרט בקבוצה חייב להחליט אם הוא רוצה להיות חלק מהקבוצה, אם להיות בפנים או בחוץ. בכל החלטה יהא עליו להחליט גם בנוגע למידת מחויבותו לקבוצה ולמידה שבה הוא רוצה להיות מעורב בקשר, באינטראקציה ובתקשורת. בשלב זה הפרטים בקבוצה מרגישים חרדה ועסוקים בפתרון הקונפליקט של שתי נטיות מנוגדות הפועלות בתוכם: מצד אחד הרצון להתחבר, להשתלב, להשתייך, לתקשר ולהתקשר עם פרטים אחרים בקבוצה, ומצד שנ...
המשך לקרוא

ירון זיו - תפקידים שכיחים בקבוצה

תמונה
מאת: ירון זיו ניסיוננו מראה כי קיימים כמה תפקידים שכיחים בתוך קבוצה, אשר לא זוהו בבירור על-פי המודלים שהבאנו לעיל. בחרנו אפוא לייחד מקום לתפקידים אלו כדי לאפשר למנחה לזהותם ולפתח דפוסי תגובה הלימים.     השתקן ייתכנו כמה סיבות לשתיקת פרט בקבוצה: יש כאלה החרדים מחשיפה ומגילוי עצמי, והם חשים כי כל מילה שיאמרו תחייב אותם להמשיך להיחשף ; יש פרטים בעלי תחושה קשה בנוגע לתוקפנותם, עד שאינם מוכנים להיכנס לאסרטיביות הכרוכה בדיבור ; יש הדורשים מעצמם להיות מושלמים, ולכן פוחדים לפתוח את הפה ; ויש שהשתיקה משמשת אותם לשמירת מרחק מהקבוצה ולתחושת שליטה ; יש כאלו המרגישים מאוימים על-ידי אחד מחברי הקבוצה ומדברים רק כאשר אדם זה אינו נוכח ; יש החרדים שאם ידברו תתגלה חולשתם ; ויש השותקים כדי להעניש את הקבוצה או לכפות עליה להתייחס אליהם. העניין החשוב הוא ששתיקה היא לעולם אינה שתיקה, אלא התנהגות בעלת משמעות במסגרת הכאן ועכשיו ובביטוי שהיא נותנת לדרך ההתייחסות האופיינית של הפרט ביחסיו הבין-אישיים. תפקיד המנחה הוא לעזור לפרט לשנות זאת לא רק מפני שזה חיוני לתפקודו בקבוצה, אלא גם כדי ...
המשך לקרוא

ירון זיו - טקסונומיה של ההתבגרות ע"פ ג'יימס מרסיה

תמונה
מאת: ירון זיו ג'יימס מרסיה הרחיב את המושג האריק סוני של "זהות לעומת חוסר גיבוש התפקיד" למערכת שלבים ועמדות, המאפיינים שלב זה בגיל ההתבגרות. במערכת זו מונה מרסיה ארבע עמדות זהות, המספקות את המבנה המושגי לטקסונומיה שלך ההתבגרות. 1.   חסר הגיבוש – הזהות המבולבלת של אדם שעדיין לא חווה משבר של זהות, שעדיין לא התחייב למקצוע או לאמונה כלשהם. 2.   המשועבד – עדיין לא חווה משבר של זהות, אך כבר לקח על עצמו מחויבות. המחויבויות הללו אינן תוצאה של חיפוש אישי ושל בדיקה עצמית, אלא הוגשו לו מן המוכן על-ידי אחרים, בדרך-כלל ההורים. הוא מקבל מחויבויות כפויות אלו ללא עוררין. 3.   בעל האורכה – נמצא במצב משבר חריף, בתהליך של חיפוש פעיל אחר ערכים שעמם יוכל להזדהות, נאבק כדי למצוא את זהותו, אך עדיין לא התחייב לה, או שפיתח רק מחויבויות זמניות. 4.   משיג הזהות – חווה משברים אישיים, אך פתר אותם בדרכו, ועקב פתרון משברים אישיים אלה יצר מחויבות אישית למקצוע, למערכת ערכים אישית או לאמונה דתית וכבר גיבש את עמדתו כלפי המיניות. בחרנו להראות את ההקבלה בין עמדות האני על-ידי מרסיה לבין יציר...
המשך לקרוא