ד"ר ירון זיו - החיים בראי הנפש

מאת: ירון זיו   כפי שכבר נאמר, לעימות יש חשיבות גדולה מאוד בהתפתחות חיי הקבוצה ובדינאמיקה שלה.  למקומו של המנחה יש חשיבות רבה בדרך שבה הוא משקף את קיומו של עימות בקבוצה ומסייע לה "לגעת" בו ולפתור אותו {מיומנותו של המנחה היא ביכולתו להפוך עימות לדו-שיח}. המנחה מסתכל בעימות מזווית ראייה של לגיטימציה לקיום צרכים ומטרות המנוגדים זה לזה ומאפשר את הכבוד ואת המרחב הדרושים לביטויים מתוך הסתכלות בנקודות המפגש בין הצרכים השונים כנקודות התייחסות ואינטראקציה משותפת.  בשביל המנחה עימות הוא סוג אחר של יחסי גומלין בקבוצה. בעזרת Modeling  מדגים המנחה דרכי התמודדות עם עימות וגילומו על-ידי עקרונות הדו-שיח שראינו במודל הצעדים. א.   יתרונו של המנחה על חברי הקבוצה הוא בכך שלא רק שאינו מאוים מהעימות, אלא רואה בו משאב לצמיחה. ב.   המנחה מאפשר את המרחב הדרוש לביטוי העימות בצורה ישירה, ברורה, ממוקדת ומכובדת. הוא אפילו מעודד את הצדדים לבטא בחופשיות ובישירות את צורכיהם, לדוגמה: משתתף א': לא מקובל עלי שחברים מאחרים, ובעיקר לא מקובל עלי שאתה כמנחה מאפשר א...

מאת: דר' ירון זיו רודולף דרייקורס {1950} מדבר על ארבעה עקרונות בפתרון עימות: א.    על בסיס כבוד הדדי ב.    איתור מקור העימות, הכרתו וטיפול בו ג.    בהסכמה הדדית ד.    שיתוף באחריות ובקבלת החלטות א.    על בסיס כבוד הדדי אם פתרון עימות לא ילווה בכבוד הדדי, הוא יהיה כפוי וארעי. מאבק וכניעה אינם מביאים לפתרון, אך רוב האנשים אינם מכירים דרכים אחרות. מאבק פוגע בכבודו של הנכנע ומעלה באופן מדומה וזמני את כבוד המנצח. כבוד הדדי כוונתו לכיבוד השוני, הסגנון, הקצב ויכולת הביטוי שהשני נותן לעמדותיו השונות ולצרכיו השונים. בעצם הכבוד לזולת למרות חילוקי הדעות. נתינת כבוד אינו כניעה או ויתור על מטרות ועל צרכים. ב.    איתור מוקד העימות והכרתו יש לפתור את מוקד העימות כדי למצוא פתרון מספק. עימות מהווה תמיד ביטוי של יחס שנתפש כבלתי תקין, של הרגשת כפייה וקיפוח זכויות, מעמד, מטרות או צרכים שונים. חשוב מאוד להבהיר נושאים אלו לפני שניגשים לפתרון מעשי של נושא העימות. חילוקי דעות או אינטרסים מנוגדים מתיישבים בקלות יחסית בתנאי שבעלי המחלוקת חשים שהו...

מאת: ירון זיו קשה לתאר יום ממוצע בחיינו בלי לראות שלפחות בחלק מהתקשורת שלנו מעורב עימות כלשהו. אנו נתייחס רק לעימותים בקבוצות הקשורים לעבודה הקבוצתית. נזכור שתקשורת קבוצתית פועלת כמערכת של התנהגויות, וכי אין ממד או משתנה הפועלים במבודד, ומכאן ששינוי באחד המשתנים יוביל לשינוי בשאר משתני המערכת. בדומה לתקשורת הקבוצתית נוכל לומר שגם בעימות אפשר להסתכל כבמודל. אם נסתכל באינטראקציה כדינמיקה של התקשורת הקבוצתית על אותם תהליכים, שהם תוצאות התן וקח של החברה בקבוצה, נוכל להסתכל גם בעימות כחלק אפשרי של אינטראקציה. נגדיר לעצמנו עימות בקבוצה כמצב שבו צרכים או מטרות של שני אנשים או יותר מנוגדים זה לזה, כאשר כל אחד מהם מקדיש מאמץ ואנרגיה לסיפוק מטרותיו וצרכיו הוא. עימותים בקבוצה הם בלתי נמנעים. ספונטניץ {1968} טוען שחברי קבוצה החולקים זמן, תשומת לב ופרטים אינטימיים מחייהם עם זרים כמהים לתשומת לב, להערכה ולחיבה, ואם אינם חשים שהם מקבלים זאת, עולה בהם תחושה של הזנחה המעוררת כעס ואכזבה. פולקס ואנתוני {1957} מדגישים שהדיוקן החי של הקבוצה מצויר במונחי עימות המקבל ביטוי גלוי או סמוי בכל מצב קבוצת...