ד"ר ירון זיו - החיים בראי הנפש

במסגרת עבודתם מול מטופלים, נתקלים לעיתים פסיכולוגים, רופאים ועובדים סוציאליים כאחד, בטיפוס המופנם, אשר לא מרגיש בנוח לשתף או לחלופין מנסה להדחיק ולהשתיק את רגשותיו.   הבעיה נפוצה בעיקר בטיפול בילדים אשר עברו מקרים של תקיפה מינית (בעיקר ילדות) וחולי סרטן למשל. המטפל מנסה לדובב את המטופל בכדי להבין את  המצב בו הוא נמצא, כיצד הוא מרגיש ומה קורה לו "בפנים" ואת דרך הטיפול המתאימה לו, ולכן נאלץ להשתמש בחומרים מתווכים. אחד הכלים האפקטיביים ביותר שנמצאו מתאימים לטיפול בבעיה הוא הקלפים הטיפוליים, אשר מתארים סיטואציות ודמויות. כלי עיקוף בין המטופל למטפל במהלך טיפול בילדים חולים, אשר נמצאים במצב נפשי קשה, לדוגמה אחרי קבלת תוצאות בדיקת ביופסיה או הודעתו של הרופא על התקדמותה של המחלה, נהוג להשתמש בכלים מתווכים בכדי לעזור למטופל להפתח ולדבר על מצבו. היתרון הגדול הטמון בקלפים, הוא שהם יוצרים הרחקה, הדיבור הוא לא ישיר אלא מדברים "על הקלף", ומצד שני הכלי מספיק רחוק רגשית בכדי שהמטופל ירגיש בנוח לדבר עליו ולתאר את מה שהוא רואה בקלף מתוך נקודת המבט הפנימית – נפדית שלו באותו הרגע. ...

מאת:   ירון זיו דונלד ויניקוט {1971-1986} - מתחבר למערכת היחסים אם-תינוק וטוען,   שלמערכת היחסים הרגשית שהאם יוצרת כבר בזמן ההיריון יש חשיבות מכרעת על התפתחות מושגי ה"אני" של הילד. למרות הדגשתו את מרכזיות האם להתפתחות הילד הוא נזהר על "אמהות מושלמת", הוא מציע ביטוי זהיר יותר "אמהות מספיק טובה", זו אם שהאמהות שלה קשובה לתינוק והטיפול שלה בו מבוסס על צרכיו הוא ולא על סיפוק צרכיה היא., אם האם אינה מצליחה להיות קשובה לצורכי התינוק, אינה מזהה את הקודים המילוליים והבלתי מילוליים שלו, והטיפול שלה בו מונחה לסיפוק צרכיה בלבד,מפתח הילד "אני שקרי", שבעזרתו ינסה להסתגל לעולם מתוך הסוואת הצרכים הרגשיים של האני האמיתי. תפקיד האם אינו רק לפרש נכון את התנהגות הילד, אלא להעניק לו סביבה בטוחה, כדי שהאני האמיתי יתפתח ולא האני השקרי. ויניקוט טבע את המושג " holding " – "אחיזה רגשית" במצב בו האם פנויה מבחינה רגשית לעצמה ולתינוקה, מבינה את צרכיו ומספקת אותם בצורה הנכונה – יחוש התינוק ביטחון ואהבה, יחוש שהוא מובן ויתפתח טוב בהתאם לגילו. ויניקוט מד...

מאת: ירון זיו דונלד ויניקוט {1971-1986} - מתחבר למערכת היחסים אם-תינוק וטוען, שלמערכת היחסים הרגשית שהאם יוצרת כבר בזמן ההיריון יש חשיבות מכרעת על התפתחות מושגי ה"אני" של הילד. למרות הדגשתו את מרכזיות האם להתפתחות הילד הוא נזהר על "אמהות מושלמת", הוא מציע ביטוי זהיר יותר "אמהות מספיק טובה", זו אם שהאמהות שלה קשובה לתינוק והטיפול שלה בו מבוסס על צרכיו הוא ולא על סיפוק צרכיה היא., אם האם אינה מצליחה להיות קשובה לצורכי התינוק, אינה מזהה את הקודים המילוליים והבלתי מילוליים שלו, והטיפול שלה בו מונחה לסיפוק צרכיה בלבד,מפתח הילד "אני שקרי", שבעזרתו ינסה להסתגל לעולם מתוך הסוואת הצרכים הרגשיים של האני האמיתי. תפקיד האם אינו רק לפרש נכון את התנהגות הילד, אלא להעניק לו סביבה בטוחה, כדי שהאני האמיתי יתפתח ולא האני השקרי. ויניקוט טבע את המושג " holding " – "אחיזה רגשית" במצב בו האם פנויה מבחינה רגשית לעצמה ולתינוקה, מבינה את צרכיו ומספקת אותם בצורה הנכונה – יחוש התינוק ביטחון ואהבה, יחוש שהוא מובן ויתפתח טוב בהתאם לגילו. ויניקוט מדבר ...

אוטו קרנברג או טו קרנברג {1970} אמר שגישת "יחסי אובייקט" היא גישה אנליטית ליחסים בין-אישיים מופנמים. הגישה חוקרת כיצד יחסים בין-אישיים קובעים את המבנים התוך-נפשיים, כיצד מבנים אלו נשמרים או משתנים וכיצד הם מפעילים מחדש יחסים מופנמים מהעבר במערכות היחסים הבין-אישיים בהווה.  מובא ע"י דר' ירון זיו יש לציין שבמובן זה הביטוי "אובייקט" הופך להיות פעיל וחי, ולא כפי שמקובל להתייחס למלה כאל דבר סביל ודומם. בגישת יחסי האובייקט מדובר לא רק ביחסים הממשיים עם הזולת, אלא גם ביחסים הפנימיים בין חלקי האישיות השונים, כאשר הזולת הופך לחלק מעולמנו הפנימי בתהליך ההפנמה שעברנו. דר' ירון זיו מוסיף שתאוריית "יחסי אובייקט" עוסקת באינטראקציות בין עולמו הפנימי של האובייקט {היחסים המופנמים עם אחרים מהעבר} ובין היחסים הבין-אישיים בהווה. כך יהיה אפשר להסביר את התנהגות האדם ביחסיו עם הזולת בהווה כביטוי מוחצן של יחסיו עם דמויות משמעותיות בעברו, בשנות חייו הראשונות. לקריאת המשך הפוסט - דר' ירון זיו