ד"ר ירון זיו - החיים בראי הנפש

מאת: ירון זיו שלב 7 – פוריות לעומת קיפאון היעד ההתפתחותי בהתבגרות הוא פוריות. האפשרות השלילית היא קפיאה על השמרים. שלב זה מנחה את שנות היצירה של מעגל החיים האנושי, והפוריות מהווה כוח המניע את ההתנהגות האנושית. אפשר להשתמש במונחים נרדפים לפוריות, כמו יצירתיות או יצרנות, אך אריקסון מעדיף את המונח "פוריות", מאחר שפירושו הוא יצירתיות יצרנית במובן של תרומה תעסוקתית ומקצועית לחברה. הפתרון המוצלח של העימות הוא שהאדם הבוגר רוצה להיות מועיל, יצרני ונחוץ ; האמונה שאני מה שאני יוצר או מה שאני יכול לייצר. התמסרות האדם לאדם אחר, לאידיאל או לעמלו מרחיבה את אופקי ההתעניינות של האני. כישלון בשלב זה יעצור את ההתפתחות ויביא לקפיאה על השמרים, דבר המתבטא בכך שהפרט נעשה אנוכי ועסוק בעצמו, או מצפה שיעסקו בו. "קפיאה על השמרים" לפי אריקסון פירושה: "אנשים מתחילים להתעסק בעצמם כאילו היו בנם האחד של עצמם. בקבוצה שפתרה ביעילות את השלבים הקודמים תתקיים עתה עבודה אינטנסיבית ועמוקה ; אינטראקציות בין החברים ואינטראקציות של הפרט עם עצמו, וכל זה באווירה תומכת, עוזרת ואוהדת. קבוצה שלא ...

מאת: ירון זיו   שלב 5 – זהות לעומת בלבול בזהות אריקסון אומר שבתקופת ההתבגרות חייב היחיד לגבש לעצמו תחושת זהות אישית ולהימנע מסכנות של חוסר גיבוש התפקוד ושל בלבול בזהות. זהות פירושה שהיחיד מסוגל להעריך את כוחותיו ואת חולשותיו ולהחליט כיצד ברצונו לטפל בהם. עליו לענות לעצמו מאין בא, מי הוא ומה רצונו להיות. זהות או תחושה של אחדות ושל המשכיות אינן נרכשות מאליהן, יש לחפש אותן. חוסר הרצון לפעול ליצירת זהות מכיל את הסכנה של חוסר גיבוש התפקיד, העלול להסתיים בניכור ובתחושה מתמדת של בידוד ושל בלבול. בתקופה של שינויים חברתיים תכופים אין הדור המבוגר מסוגל לספק מודלים הולמים לתפקידים לדור הצעיר. המתבגר הנמצא בתהליך של חיפוש: "מי אני?", שאלה מכרעת זו תלויה במשוב החברתי שמספקים האחרים מתוך התרשמותם והערכותיהם. בשלב זה הקבוצה בשלה להפנות את כל משאביה האנרגטיים כלפי פנים, לבדוק את זהותה כקבוצה ולאפשר לחברים בה לבדוק את זהותם האינדיבידואלית בתוכה. בשלב זה הפרטים בקבוצה מתפנים ללמוד על עצמם מתוך אינטראקציה עם האחרים ומתוך בדיקת השונה והדומה. היחיד בקבוצה פנוי להכיל משוב בצורה בו...

מאת: ירון זיו   שלב 3 – יזמה לעומת אשמה העימות בשלב השלישי של החיים טמון בהתפתחות תחושת יזמה לעומת תחושת אשם. העימות הוא בין חדירה תוקפנית לעולם באמצעות פעילות, סקרנות, חקירה ודרישה ובין שיתוק כל תנועה באמצעות פחד ואשם. הקבוצה כיחידה עוברת לשלב דינמי. היא לוקחת יזמה המתבטאת במתן לגיטימציה לביטוי רגשות זה כלפי זה ומאפשרת גילויי סקרנות ועניין בזולת. הסקרנות והחדירה מתורגמת כאן לפעילות כלפי פנים וכלפי חוץ. הקבוצה מפתחת רגישות לתהליכים המתרחשים בה, למידת ההקשבה, הפתיחות והאמון המתהווים או שאינם מתהווים בה.   פרטים בקבוצה מרגישים פתוחים יותר לבטא רגשות בעלי מסר תוקפני כלפי פרטים אחרים ואף כלפי המנחה. בד בבד עם גילויי תוקפנות אלה מתחילים להופיע רגשות אשם ועימותים פנימיים בהתמודדות עם כעס. פתרון לא יעיל של שלב זה יבלום כמה מחברי הקבוצה וייצור אצלם התכנסות וניכור, כגון: "חבל שבכלל אמרתי משהו". אנרגיית הכעס והתוקפנות נשארת בלתי מעובדת ומייצרת תחושת כעס.   כמה מחברי הקבוצה יתנגדו לכל יזמה חדשה שמתפתחת, חברים יהססו ליטול על עצמם תפקידים ויפנו שוב לתלות במנחה. פתרו...

מאת: ירון זיו שלב 1 – אמון לעומת אי-אמון העימות ההתפתחותי העיקרי הוא בין התהוותו של אדם נותן אמון ובין אדם חסר אמון. התפתחות האמון מכילה התהוות אמון בזולת ורכישת תחושה של היות ראוי לאמון הזולת. נדגיש כי אמון אינו מולג, אלא תהליך התפתחותי נרכש המאפשר הפנמת תחושת אמון בעצמי ובזולת. אם העימות אינו נפתר בצורה חיובית, הופכת תחושת החשד הבסיסית למרכיב זהות עיקרי בהתנהגות האדם. באותה הקבלה נוכל לראות שפרטים, אשר באופן טבעי מגיעים לקבוצה כשם שתינוק מגיח לאוויר העולם – בתחושת בלבול, חוסר זהות, חשד, בדיקה ותלות – זקוקים להזנה, חום, אהבה, מגע ותחושת קבלה בלתי מותנית. המנחה משמש בשלב הראשון של הקבוצה תחליף אם, ותפקידו לספק לכל פרט בקבוצה או ההזדמנות לפתח אמון, ביטחון ותקווה. בשלב זה נוצרת תלות בריאה בין הקבוצה למנחה, כפי שאריקסון מזכיר קשר סימביוטי תקין בין האם לתינוק. הסתכלות בקבוצה דרך המנסרה של תאוריית השלבים של אריקסון מאפשרת למנחה לפתח מודעות רבה יותר לפרטים בקבוצה, אשר יתקשו לזרום עם תהליך התהוות האמון, ודפוס התנהגותם יהיה ישיבה על הגדר או המשך בדיקה, חשד ועוינות, המנחה יו...

מאת: ירון זיו אנו מציגים את הפרק הזה של שלבים בהתפתחות קבוצה, או שמונת שלבי התפתחות האדם לפי אריקסון, מאחר שלדעתנו יש הקבלה מעניינת בין התפתחות האדם להתפתחות הקבוצה. אריקסון מרחיב ומשנה מאוד את התאוריה של פרויד על ההתפתחות המינית ומסיט את הדגש מן הטבע המיני של ההתפתחות הפסיכוחברתית. גרעין התאוריה הוא החיפוש אחר זהות האני של האדם המתפתח, ובהקבלה גם קבוצה מתפתחת מתוך חיפוש זהותה. מאוסף של פרטים לא מוכרים מתחיל בקבוצה תהליך לקראת צמיחתו וייחודו של כל אחד מהפרטים המרכיבים אותה ולמציאת הזהות הקבוצתית של הקבוצה על-ידי השגת מטרותיה. המודל של אריקסון מדגים איך כל חלק באישיות קשור בשיטתיות לכל השאר, וכולם מותנים בהתפתחות וברצף הנכונים של כל חלק. כמו כן מדגים המודל שכל חלק קיים בפוטנציה עוד לפני שהופיע. בהקבלה לקבוצה נראה כיצד התפתחותו של כל פרט בקבוצה קשורה להתפתחות שאר הפרטים בה ולהתפתחות הקבוצה כקבוצה. הקבוצה כיחידה אורגנית מתפתחת בשלבים, כמו מחזור חיים בטבע: לידה, צמיחה, קמילה, וכל פרט בקבוצה עובר שלבים בהתפתחותו המשולבת בתהליך ההתפתחות הקבוצתית. כאן מתרחשת זיקה הדדית בין הקבוצה ליחיד, ...