ד"ר ירון זיו - החיים בראי הנפש

ד"ר ירון זיו - אסרטיביות מול פאסיביות ואגרסיביות View more presentations from ירון זיו

צפו בד"ר ירון זיו מדבר על רישיון להורות

צפו בד"ר ירון זיו מרצה על אהבה

דר' ירון זיו - מסע קבוצתי תחום הנחיית הקבוצות הופך בשנים האחרונות להיות אחד מן המקצועות המבוקשים ביותר בתחומי מדעי ההתנהגות. מובילי תהליכים המתרחשים בתוך קבוצה, חייבים להיות אנשים מיומנים ומקצועיים ביותר המבינים את התהליכים הבין אישיים והתוך-אישיים המתרחשים בתוך העבודה בקבוצות. העבודה בקבוצות משמשת כמעין מעבדת אימון לתרגול ולימוד מיומנויות תקשורת, ניהול, מנהיגות והובלת תהליכי שינוי. העולם המודרני במאה ה-21 נדרש להתמודד עם תהליכי הסתגלות והשתלבות מהירים ודורש רכישת מיומנויות חשובות אלו. תהליכים אלו אינם נערכים יותר על ידי הסברים פרונטליים, אלא על ידי התנסות ותרגול חוויתיים באמצעות עבודה קבוצתית. מנחי הקבוצות, מובילי התהליך ב"מעבדה" הקבוצתית, נדרשים לרכוש מיומנויות רבות אשר מחייבות ידע תיאורטי נרחב על הקבוצה והתהליכים המתרחשים בה, על שלבים בהתפתחות קבוצה, התנגדויות בתוך קבוצה ועוד. ב- 2001 ד"ר  ירון זיו ויעל בהרב  כתבו את הספר "מסע קבוצתי" - הספר הראשון המקיף שנכתב בנושא בשפה העברית ומאז קנה לעצמו מעמד מאד מכובד בקהילת העוסקים במדעי ההתנהגות. הספר...

במסגרת עבודתם מול מטופלים, נתקלים לעיתים פסיכולוגים, רופאים ועובדים סוציאליים כאחד, בטיפוס המופנם, אשר לא מרגיש בנוח לשתף או לחלופין מנסה להדחיק ולהשתיק את רגשותיו.   הבעיה נפוצה בעיקר בטיפול בילדים אשר עברו מקרים של תקיפה מינית (בעיקר ילדות) וחולי סרטן למשל. המטפל מנסה לדובב את המטופל בכדי להבין את  המצב בו הוא נמצא, כיצד הוא מרגיש ומה קורה לו "בפנים" ואת דרך הטיפול המתאימה לו, ולכן נאלץ להשתמש בחומרים מתווכים. אחד הכלים האפקטיביים ביותר שנמצאו מתאימים לטיפול בבעיה הוא הקלפים הטיפוליים, אשר מתארים סיטואציות ודמויות. כלי עיקוף בין המטופל למטפל במהלך טיפול בילדים חולים, אשר נמצאים במצב נפשי קשה, לדוגמה אחרי קבלת תוצאות בדיקת ביופסיה או הודעתו של הרופא על התקדמותה של המחלה, נהוג להשתמש בכלים מתווכים בכדי לעזור למטופל להפתח ולדבר על מצבו. היתרון הגדול הטמון בקלפים, הוא שהם יוצרים הרחקה, הדיבור הוא לא ישיר אלא מדברים "על הקלף", ומצד שני הכלי מספיק רחוק רגשית בכדי שהמטופל ירגיש בנוח לדבר עליו ולתאר את מה שהוא רואה בקלף מתוך נקודת המבט הפנימית – נפדית שלו באותו הרגע. ...

מאת: ירון זיו   שימוש בטכניקות לא מילוליות בקבוצה היא אחת ההזדמנויות החשובות למנחה, לקבוצה ולפרט להרחיב את המודעות האישית לאותם נושאיםוחלקים באישיות האדם שהוא עיוור להם, ושבהם המלה אינה מצליחה לגעת. לעתים משמשות המלים אמצעי לביטוי רגשי, ליצירת אינטימיות ולהעברת מסר בין אדם לחברו {ז'אן לאקן}. לא פלא אפוא שהטיפולים המסורתיים הם טיפולים מילוליים. פעמים רבות לכוד האדם במלים, ולא רק שאינו פורץ פריצת דרך בחייו ואינו עוצר אינטימיות, אלא שהשימוש במילים הופך לטכניקה המקבעת אותו במקום שבו הוא נמצא, ומה שנעשה הוא בעצם more of the same {ואצלוויק}. לעתים אדם משתמש במלים כדי להסביר את עצמו שוב ושוב, ועדיין הוא אינו ברור ומובן לעצמו וסביבתו. וכך המלים מאבדות את ערכן והופכות חסרות משמעות. לעתים השימוש במלים מהוווה הכחשה ופתח מילוט ממפגש עם כאב ועם קושי. מצב זה מעצים את הקושי, בכך שהופך אותו לבעיה {ואצלוויק}. מנחה מיומן אמור לזהות ביטויים מילוליים, המקבעים את התנהגות הפרט, את רגשותיו ואת תחושותיו. אם המנחה ישתמש במצב זה בטכניקות לא מילוליות, הוא יוכל לעקוף מלכודות אלו ולהגיע לפני...

מאת: ירון זיו פרויד אבחן חמישה סוגי התנגדות בטיפול פרטני. לדעת לסלי רוזנטל {1980} אפשר להקיש מהם גם בנוגע לקבוצות. סוגי ההתנגדות הם: 1.  התנגדות אגו התנגדות של הגנות האגו. התנגדות זו מופיעה בדרך-כלל בשלבים המוקדמים של חיי הקבוצה ומתבטאת בהתנגדות מודעת למתן מידע בתחומים מסוימים. חבר בעל התנגדות כזו יטען שהדברים אישיים מדי ואינם מעניינו של איש. הוא מגביל את תקשורתו ומנסה להגביל את התקשורת של האחרים, בכך שמאיים לעזוב אם ידברו על נושא מסוים, או שמשתתף רק כשמדברים על נושא שמעניין אותו. התנגדות אגו מקורה בשלבי ההתפתחות המוקדמים של האגו, והיא מתפקדת כהגנה פנימית בפני החרדות שמעוררות ההתנסות הקבוצתית והחשיפה להשפעה המשפחתית והמשמעותית. פתרון יעיל של התנגדות אגו יבוא כאשר המנחה ייתן לגיטימציה לחרדות בסיסיות אלו ויאפשר את ביטויין הישיר מתוך תחושת אמפתיה והכלה. 2.   התנגדות סופר-אגו התנגדות זו מייצגת עמדות שהתפתחו כלפי ההורים בשלב האדיפלי. רגשות אשמה, בושה והשפלה מתעוררים בנוגע למתן מידע. התנגדות סופר-אגו יכולה להתבטא בביקורתיות קשה ובהבעת עמדות נוקשות בנוגע...

מאת: ירון זיו   כפי שכבר נאמר, לעימות יש חשיבות גדולה מאוד בהתפתחות חיי הקבוצה ובדינאמיקה שלה.  למקומו של המנחה יש חשיבות רבה בדרך שבה הוא משקף את קיומו של עימות בקבוצה ומסייע לה "לגעת" בו ולפתור אותו {מיומנותו של המנחה היא ביכולתו להפוך עימות לדו-שיח}. המנחה מסתכל בעימות מזווית ראייה של לגיטימציה לקיום צרכים ומטרות המנוגדים זה לזה ומאפשר את הכבוד ואת המרחב הדרושים לביטויים מתוך הסתכלות בנקודות המפגש בין הצרכים השונים כנקודות התייחסות ואינטראקציה משותפת.  בשביל המנחה עימות הוא סוג אחר של יחסי גומלין בקבוצה. בעזרת Modeling  מדגים המנחה דרכי התמודדות עם עימות וגילומו על-ידי עקרונות הדו-שיח שראינו במודל הצעדים. א.   יתרונו של המנחה על חברי הקבוצה הוא בכך שלא רק שאינו מאוים מהעימות, אלא רואה בו משאב לצמיחה. ב.   המנחה מאפשר את המרחב הדרוש לביטוי העימות בצורה ישירה, ברורה, ממוקדת ומכובדת. הוא אפילו מעודד את הצדדים לבטא בחופשיות ובישירות את צורכיהם, לדוגמה: משתתף א': לא מקובל עלי שחברים מאחרים, ובעיקר לא מקובל עלי שאתה כמנחה מאפשר א...

מאת: דר' ירון זיו רודולף דרייקורס {1950} מדבר על ארבעה עקרונות בפתרון עימות: א.    על בסיס כבוד הדדי ב.    איתור מקור העימות, הכרתו וטיפול בו ג.    בהסכמה הדדית ד.    שיתוף באחריות ובקבלת החלטות א.    על בסיס כבוד הדדי אם פתרון עימות לא ילווה בכבוד הדדי, הוא יהיה כפוי וארעי. מאבק וכניעה אינם מביאים לפתרון, אך רוב האנשים אינם מכירים דרכים אחרות. מאבק פוגע בכבודו של הנכנע ומעלה באופן מדומה וזמני את כבוד המנצח. כבוד הדדי כוונתו לכיבוד השוני, הסגנון, הקצב ויכולת הביטוי שהשני נותן לעמדותיו השונות ולצרכיו השונים. בעצם הכבוד לזולת למרות חילוקי הדעות. נתינת כבוד אינו כניעה או ויתור על מטרות ועל צרכים. ב.    איתור מוקד העימות והכרתו יש לפתור את מוקד העימות כדי למצוא פתרון מספק. עימות מהווה תמיד ביטוי של יחס שנתפש כבלתי תקין, של הרגשת כפייה וקיפוח זכויות, מעמד, מטרות או צרכים שונים. חשוב מאוד להבהיר נושאים אלו לפני שניגשים לפתרון מעשי של נושא העימות. חילוקי דעות או אינטרסים מנוגדים מתיישבים בקלות יחסית בתנאי שבעלי המחלוקת חשים שהו...

מאת: ירון זיו ניסיוננו מראה כי קיימים כמה תפקידים שכיחים בתוך קבוצה, אשר לא זוהו בבירור על-פי המודלים שהבאנו לעיל. בחרנו אפוא לייחד מקום לתפקידים אלו כדי לאפשר למנחה לזהותם ולפתח דפוסי תגובה הלימים.     השתקן ייתכנו כמה סיבות לשתיקת פרט בקבוצה: יש כאלה החרדים מחשיפה ומגילוי עצמי, והם חשים כי כל מילה שיאמרו תחייב אותם להמשיך להיחשף ; יש פרטים בעלי תחושה קשה בנוגע לתוקפנותם, עד שאינם מוכנים להיכנס לאסרטיביות הכרוכה בדיבור ; יש הדורשים מעצמם להיות מושלמים, ולכן פוחדים לפתוח את הפה ; ויש שהשתיקה משמשת אותם לשמירת מרחק מהקבוצה ולתחושת שליטה ; יש כאלו המרגישים מאוימים על-ידי אחד מחברי הקבוצה ומדברים רק כאשר אדם זה אינו נוכח ; יש החרדים שאם ידברו תתגלה חולשתם ; ויש השותקים כדי להעניש את הקבוצה או לכפות עליה להתייחס אליהם. העניין החשוב הוא ששתיקה היא לעולם אינה שתיקה, אלא התנהגות בעלת משמעות במסגרת הכאן ועכשיו ובביטוי שהיא נותנת לדרך ההתייחסות האופיינית של הפרט ביחסיו הבין-אישיים. תפקיד המנחה הוא לעזור לפרט לשנות זאת לא רק מפני שזה חיוני לתפקודו בקבוצה, אלא גם כדי ...

מאת: ירון זיו ג'יימס מרסיה הרחיב את המושג האריק סוני של "זהות לעומת חוסר גיבוש התפקיד" למערכת שלבים ועמדות, המאפיינים שלב זה בגיל ההתבגרות. במערכת זו מונה מרסיה ארבע עמדות זהות, המספקות את המבנה המושגי לטקסונומיה שלך ההתבגרות. 1.   חסר הגיבוש – הזהות המבולבלת של אדם שעדיין לא חווה משבר של זהות, שעדיין לא התחייב למקצוע או לאמונה כלשהם. 2.   המשועבד – עדיין לא חווה משבר של זהות, אך כבר לקח על עצמו מחויבות. המחויבויות הללו אינן תוצאה של חיפוש אישי ושל בדיקה עצמית, אלא הוגשו לו מן המוכן על-ידי אחרים, בדרך-כלל ההורים. הוא מקבל מחויבויות כפויות אלו ללא עוררין. 3.   בעל האורכה – נמצא במצב משבר חריף, בתהליך של חיפוש פעיל אחר ערכים שעמם יוכל להזדהות, נאבק כדי למצוא את זהותו, אך עדיין לא התחייב לה, או שפיתח רק מחויבויות זמניות. 4.   משיג הזהות – חווה משברים אישיים, אך פתר אותם בדרכו, ועקב פתרון משברים אישיים אלה יצר מחויבות אישית למקצוע, למערכת ערכים אישית או לאמונה דתית וכבר גיבש את עמדתו כלפי המיניות. בחרנו להראות את ההקבלה בין עמדות האני על-ידי מרסיה לבין יציר...

א.   להיות בשליטה – הגנה מפני הסכנה של להיות מגוחך. אדם זה חייב להיות בשליטה מלאה בכל מצב, ולכן הוא מתוכנן מאוד, סגור, עצור, אינו ספונטני, בודק את השטח, רגיש מאוד להערות של הסביבה ולתגובותיה, שומר בקנאות על הטריטוריה שלו ואינו מאפשר לעצמו להיכנס למצבים עמומים או להתנסות בדברים חדשים. עדיפות זו תתבטא בקבוצה על-ידי תפקיד, כגון: שומר הסף, מנהל הזמן, משנה למנחה ה"מדען". ב.   עליונות מוסרית – אדם זה חייב להרגיש כל הזמן שהוא נמצא מעל האחרים. הוא טוב מהם, יעיל מהם וכד'. הוא יימנע מאנונימיות, יחסיו עם הזולת מתבטאים ב"לתת" עד כדי הקרבה, והוא משכלל את מיומנויותיו כמוביל וכמשפיע. כל הזמן הוא חייב להפגין הישגים, להרגיש ולהיראות מעל, שאם לא כן הוא מאוים באבדן זהותו. בקבוצה תתבטא עדיפות זו בתפקידים, כגון: "לוחם הצדק", "המחנך". ג.    השבעת רצון – אדם זה יעשה הכל כדי להשיג אישור וקבלה  מהסביבה, מאחר שהוא מרגיש שייך או שווה רק אם האחר מאשר את קבלתו ואת תקופתו בעיניו. בקבוצה תתבטא עדיפות זו בתפקידים, כגון: ה"פייסן", ה"וותרן", "משכי...

מאת: ירון זיו הציר המרכזי בתיאוריה של ד"ר כפיר מבוסס על התפישה של אלפרד אדלר את "הזיקה החברתית". לטענתה, הרגשת השייכות והמשמעות היא צורך קיומי המניע את האדם ומפתח דפוסי התנהגות ייחודיים. בתהליך חיפוש תחושת השייכות והמשמעות צובר הילד חוויות טראומתיות חברתיות ביסודן, המובילות אותו לפיתוח התנהגות של הימנעות ויוצרות "מבוי סתום", מעין דרך ללא מוצא, ההופכת להיות תמרור המזהיר שלא להגיע לשם כדי לשמר הישרדות פסיכולוגית. דפוסים אלו מתפתחים מוקדם מאוד בחיי הילד, עוד לפני שפיתח את "סגנון החיים" הייחודי לו. ד"ר כפיר אבחנה ארבעה תמרורי סכנה מרכזיים שהיא מכנה Impass : להיראות מגוחך, להרגיש חסר משמעות, להרגיש דחייה, להרגיש לחץ. אלה ארבע "סכנות קיומיות" ביחסים עם הסביבה. סגנון החיים של   האדם נקבע קודם כל על-ידי הימנעות התנהגותית מסכנות צפויות ביחסים חברתיים. א.    להיות מגוחך – אדם המונע על-ידי Impass   זה עסוק בפחד שמא יאבד שליטה, הוא חסר אונים, מגיע להתנהגות חברתית לא הולמת, פוחד שמא ייתפש כמי שאינו מבין את חוקי החברה ותופש את האחרים כחמורי ...

מאת: ירון זיו וירג'ינה סטיר מביאה ארבעה תפקידים פסיכולוגיים עיקריים, אשר לדעתה אוניברסאליים ובאים לידי ביטוי במצבי איום ולחץ. מצבים אלו מייצרים דפוסי תקשורת הגנתיים, שמטרתם לצמצם את תחושת האיום על היחיד. נוסף על זיהוי ה"תפקיד" מטרת המנחה היא לסייע למשתתף להבין את הדפוס ההגנתי ולאפשר לו לאמץ דפוס תקשורת יעיל ומאוזן יותר. א.   הפייסן הפייסן מאוים מאוד ממצבי עימות. הוא זקוק לאישור הסביבה על כל פעולה שלו וחייב להרגיש אהוב ורצוי כל הזמן. לכן נמנע הפייסן מעימות, אינו עומד על דעותיו, עסוק בלמצוא חן בכל מחיר וכאשר יטעה, יהא עסוק בהתנצלות. זו התנהגות לא אסרטיבית, והיא מונעת מבעליה לממש את פוטנציאל אישיותו ולהיות מחויב לעמדותיו ולערכיו. זה מחיר גבוה, שהאדם משלם תמורת הרגשה כוזבת של חום ושל חיבה. הרגשה זו מתבססת על תחושת אפסות: "בלעדיך אני חסר ערך, ולכן רק אם לא תדחה אותי – אני שווה". ב.   המאשים המאשים הוא זה אשר מוצא פגם בכל פעולה, נוהג בעליונות, כעסן ומבקר עולם ומלואו. למאשים קשה מאוד להיות סובלני ולהקשיב בצורה אמפתית. הוא נוטה להפגין התנהגות של "בו...