מהן קבוצות מניעה
מאת: ירון זיו
קבוצות מניעה הן קבוצות אשר בשונה מקבוצות התערבות אינן נוצרות עקב צורך או מצוקה מסוימים, אלא מתוך רצון לספק תמיכה ולמידה בקבוצה, שבה כל חבר יכול ללמוד מיומנויות ולרכוש כלים לתקשורת ולהסתגלות יעילות יותר. מטרתן העיקרית היא להשאיר את הבעיה בפוטנציאל ולהקנות מיומנויות וכלים, אשר מונעים מראש היווצרותן של בעיות. לדוגמה:
ביחסים בין הורים לילדים - במקום להתמודד עם מריבה בין הורה לילד, בקבוצת מניעה ילמדו דרכי תקשורת יעילות שימנעו את היווצרות הבעיה מלכתחילה. קבוצות המניעה נדירות יותר, למרות חשיבותן הרבה. והנטייה הטבעית של בני-האדם היא לטפל בתסמין ולהתערב רק לאחר שהגיעו מים עד נפש.
פרופ' ג'ראלד קפלן פיתח בשנת 1964 מודל, המציג נקודת מבט מעניינת בקבוצות מניעה. קפלן מבחין בשלוש דרגות מניעה: מניעה ראשונית, מניעה שניונית ומניעה שלישונית.
מניעה ראשונית – חינוך להיגיינה בריאותית סביבתית, היוצרת אקלים ותנאים בריאותיים שימנעו היווצרות מחלות. זה מודל הלקוח מתחום הרפואה המונעת, ובו מחנכים לנטילת ידיים, לשמירת חום הגוף, להיגיינה גופנית וסביבתית וכד'.
מניעה שניונית – טיפול במחלה בתחילתה, מעין עזרה ראשונה, כדי שלא תהפוך לאפירמלית, כגון: עצירתה בשלבים ראשונים למניעת הידרדרות לשלבים קשים יותר.
מניעה שלישונית – טיפול במחלה בשלביה הקשים, המחייב התערבות חיצונית של איש מקצוע.
מתוך הבנת המודל של קפלן אפשר להסיק, שההשקעה הנכונה ביצירת קבוצות היא ההשקעה בקבוצות מניעה, שכן היא חסכונית ויעילה יותר.
בספרם שינוי מדגימים היטב וואצלווק, ויקלנד ופיש את מטרות קבוצות המניעה. הם מבחינים בין קושי ל"בעיה". הם טוענים שקושי שאינו מטופל נכון מיד צובר תאוצה ומורכבות והופך ל"בעיה"; ב"קושי" אפשר לטפל בהתערבות מדרגה ראשונה, ואילו ב"בעיה" נחוצה התערבות מדרגה שנייה, מורכבת ושונה לחלוטין.
קבוצות המניעה מאפשרות לחבריהן לחנך, להתחנן וללמוד דרכי מניעה על-ידי לימוד של דרכי היווצרותן של בעיות. תקשורת יעילה, דרכי משא ומתן, פתרון קונפליקטים, הרחבת העולם החוויתי והאינטלקטואלי ועוד.
עם קבוצות כאלה נמנות לדוגמה: קבוצות הכנה לנישואים, העשרת הזוגיות,הדרכה להורות, יחסי אנוש, הכנה לקראת גיוס, הכנה לפרישה וכד'.
קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן
קבוצות מניעה הן קבוצות אשר בשונה מקבוצות התערבות אינן נוצרות עקב צורך או מצוקה מסוימים, אלא מתוך רצון לספק תמיכה ולמידה בקבוצה, שבה כל חבר יכול ללמוד מיומנויות ולרכוש כלים לתקשורת ולהסתגלות יעילות יותר. מטרתן העיקרית היא להשאיר את הבעיה בפוטנציאל ולהקנות מיומנויות וכלים, אשר מונעים מראש היווצרותן של בעיות. לדוגמה:
ביחסים בין הורים לילדים - במקום להתמודד עם מריבה בין הורה לילד, בקבוצת מניעה ילמדו דרכי תקשורת יעילות שימנעו את היווצרות הבעיה מלכתחילה. קבוצות המניעה נדירות יותר, למרות חשיבותן הרבה. והנטייה הטבעית של בני-האדם היא לטפל בתסמין ולהתערב רק לאחר שהגיעו מים עד נפש.
פרופ' ג'ראלד קפלן פיתח בשנת 1964 מודל, המציג נקודת מבט מעניינת בקבוצות מניעה. קפלן מבחין בשלוש דרגות מניעה: מניעה ראשונית, מניעה שניונית ומניעה שלישונית.
מניעה ראשונית – חינוך להיגיינה בריאותית סביבתית, היוצרת אקלים ותנאים בריאותיים שימנעו היווצרות מחלות. זה מודל הלקוח מתחום הרפואה המונעת, ובו מחנכים לנטילת ידיים, לשמירת חום הגוף, להיגיינה גופנית וסביבתית וכד'.
מניעה שניונית – טיפול במחלה בתחילתה, מעין עזרה ראשונה, כדי שלא תהפוך לאפירמלית, כגון: עצירתה בשלבים ראשונים למניעת הידרדרות לשלבים קשים יותר.
מניעה שלישונית – טיפול במחלה בשלביה הקשים, המחייב התערבות חיצונית של איש מקצוע.
מתוך הבנת המודל של קפלן אפשר להסיק, שההשקעה הנכונה ביצירת קבוצות היא ההשקעה בקבוצות מניעה, שכן היא חסכונית ויעילה יותר.
בספרם שינוי מדגימים היטב וואצלווק, ויקלנד ופיש את מטרות קבוצות המניעה. הם מבחינים בין קושי ל"בעיה". הם טוענים שקושי שאינו מטופל נכון מיד צובר תאוצה ומורכבות והופך ל"בעיה"; ב"קושי" אפשר לטפל בהתערבות מדרגה ראשונה, ואילו ב"בעיה" נחוצה התערבות מדרגה שנייה, מורכבת ושונה לחלוטין.
קבוצות המניעה מאפשרות לחבריהן לחנך, להתחנן וללמוד דרכי מניעה על-ידי לימוד של דרכי היווצרותן של בעיות. תקשורת יעילה, דרכי משא ומתן, פתרון קונפליקטים, הרחבת העולם החוויתי והאינטלקטואלי ועוד.
עם קבוצות כאלה נמנות לדוגמה: קבוצות הכנה לנישואים, העשרת הזוגיות,הדרכה להורות, יחסי אנוש, הכנה לקראת גיוס, הכנה לפרישה וכד'.
קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן
תגובות
הוסף רשומת תגובה