ירון זיו - משוב ענייני מול משוב שיפוטי

מאת: ירון זיו

ד"ר ירון זיו פיתח מודל המכונה "מודל המכתבים", והו הוא מציג תיאור מדויק של משוב בונה ותומך לעומת משוב ביקורתי ותוקף, ומסביר את מידת השפעתו על יכולת הלמידה של האדם את עצמו:

הוא מבחין בין משוב שיפוטי למשוב ענייני.

המשוב השיפוטי הוא המשוב המתמקד באדם ולא בהתנהגות,

המשוב הענייני מתמקד בהתנהגות ולא באדם.

משוב שיפוטי מורכב ממשפטים המתחילים במלה "את/אתה" עם כינויי גנאי, חשיבות סטריאוטיפיות, דעות קדומות והכללות יתר. לדוגמה: אתה עצלן, את לא אחראית, אתה רע, את המונית.

משוב ענייני הוא ייחודי וממקד התנהגות מסוימת ללא הכללה על סך כל אישיות האדם. המשפטים מתחילים בדרך-כלל במלה: "אני", ואחריה תיאור רגשי של השפעת התנהגות האחר על נותן המשוב.

לדוגמה: "לא מקובלת עלי צורת הפנייה שלך אליי כרגע", "אני רואה זאת שונה מאוד כי בהתנהגות זו אני קולט דווקא הרבה תוקפנות".

להלן המודל:

גירוי

    ענייני                 שיפוטי

תקשורת זורמת	אסרטיביות ערך עצמי גבוה	ענייני
קצר בתקשורת	מלחמה	שיפוטי

כדי להמחיש יותר את המודל ואת ההבחנה החשובה בין תגובה עניינית לתגובה שיפוטית, אפשר לתאר את המודל במונחים הבאים:

משוב עניני, גם תוכנו קשה, מתייחס להתנהגותו של האדם ואינו מכליל על אישיותו. למקבל המשוב קל יותר להכילו מאשר להכיל משוב שיפוטי וביקורתי על האדם ולא על התנהגות מסוימת, ובמקרה כזה תהיה נטיית מקבל המשוב להתגונן ולהדוף.

שמשה מס' 1 ימנית עליונה – השמשה המושלמת– חילופי משובים ענייניים כאשר התקשורת זורמת ללא הפרעה.

שמשה מס' 2 – שמשה ימנית תחתונה – שמשה שבה אף שנאמר משוב ענייני, מקבל המשוב אינו חווה את המשוב ולא את אומרו כעניינים, אלא מייחס כוונות אחרות לנותן המשוב – כוונות שיפוטיות וביקורתיות, ומכאן קיים קצר מיידי בתקשורת.

שמשה מס' 3 – שמאלית תחתונה – שמשה שבה שני המשובים שמועברים שיפוטיים ביותר ויוצרים תחושה של האשמות הדדיות ושל מלחמה מילולית.

שמשה מס' 4 – שמאלית עליונה – שמשה שבה אף שנשלח משוב שיפוטי ביקורתי, יודע מקבל המשוב לא היגרר לאווירה מלחמתית ומשיב בצורה עניינית, קרי לא תוקפנית מחד גיסא, ואינה מתנצלת מאידך גיסא – תגובה אסרטיבית.

לפישוט הנאמר נשתמש במטפורה טובה של שליחת מכתב או מעטפת נפץ, ונדמה שכל תגובה שאומר אדם אחד לאדם אחר דומה למכתב הנשלח מאדם אחד לנמען אחר. אם הגירוי במכתב ענייני, באמת נשלח מכתב המאפשר לאדם האחר לקרוא אותו ולהגיב עליו. אך אם הגירוי שיפוטי, בעצם לא נשלח מכתב, אלא מעטפת נפץ שמטרתה להתפוצץ אצל הנמען.

חשוב להדגיש שגם אם תוכן המכתב קשה ולא נעים, כל עוד הוא מכתב ולא מעטפת נפץ, הוא מאפשר לאדם האחר להגיב עליו במכתב משלו והדו-שיח נמשך. לא ייתכנו למידה וצמיחה של היחיד בקבוצה אם המשוב של חברי הקבוצה יהיה מעטפת נפץ. משוב כזה גורם חסימה, ירידה למקלט או יציאה לקרב בשליחת מעטפת נפץ נגדית.

אם כן, משוב יעיל הוא משוב מכתבים המאפשר הכלה ותגובה עניינית בדומה לחילופי איגרות תקשורתיות.

דוגמה למשוב שיפוטי ביקורתי: אתה כל הזמן רק נותן עצות בקבוצה, מה אתה חושב את עצמך לכזה חכם.

דוגמה למשוב ענייני: מה שאמרת כרגע לפלוני נשמע לי יותר כנתינת עצה, ופחות כהקשבה.

עניין המשוב כה משמעותי בחיי הקבוצה, עד שיש לשקול להפוך את מודל המכתבים ללמידה בקבוצה, כדי לאפשר למשתתפי הקבוצה לרכוש מיומנויות בנתינה ובקבלת משוב ענייני, לעומת משוב שיפוטי-ביקורתי.

למנחה הקבוצה יש תפקיד חשוב ביותר כמורה וכמלמד, כמשקף וכמדריך את אומנות נתינת המשוב וקבלתו.

אנו ממליצים לייחד לנושא המשוב פגישות מיוחדות כחלק מעולם התוכן לאור תפקידו החשוב בעולם הקבוצה.

קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן