ירון זיו - כיצד פועלת הקבוצה ותפקיד המנחה בה - ע"פ פולקס

מאת: ירון זיו

כיצד פועלת הקבוצה? 

כלי העבודה של הקבוצה הוא דיון חופשי, בכוונה ליצור זרם אסוציאציות חופשיות. תהליך זה יסרטט את מטריצית המפגשים של הלא מודעים והאישיים בקבוצה. זרם האסוציאציות מתקיים בספיראלה: בציר רוחבי – לרוחב הקבוצה {כל משתתף מעלה אסוציאציות משלו} ובציר האופקי – לעומק התכנים עד ללא מודע הדיאלוג רב המשתתפים של הלא מודעים האישיים, המושפעים זה מזה, יותר לא מודע משותף, קבוצתי. פולקס הצביע על 4 רמות "עבודה בקבוצה":

1.      The current level: הרמה המודעת בה פועלת הקבוצה, "הכאן ועכשיו" הגלוי.

2.      The transference proper: ההעברה כלפי דמויות הסמכות/המבוגר

המשמעותי כלפי המנחה ומשתתפים.

3.      The projection level: הרמה ההשלכתית בה מקיימים חברי הקבוצה דיאלוג

של השלכות והזדהויות השלכתיות בינם לבין עצמם.

4.      The primary level: רמת התהליכים הראשוניים, המיניים והתוקפניים של

חברי הקבוצה {הזיכרון העמוק, המידע הטמון בגוף}.

 דרך עבודת הקבוצה נוצרת המטריצה הקבוצתית שהיא החוט המקשר בין כל האסוציאציות , התמה המקשרת המשתפת, הכוללת את הפעילות המודעת והלו מודעת של הקבוצה.

המטריצה הקבוצתית היא רשת היפותטית של קומוניקציה המכילה ומשרטטת את חיי העבר {מה היה קומוניקטיבי/לא קומוניקטיבי} לפני, ההווה {מה עכשיו} והעתיד {מה יהיה מעכשיו} של המשתתפים בקבוצה, באופן מודע ולא מודע מילולי ולא מילולי.

המטריצה הופכת לגרעין הדינאמי של התפתחות הקבוצה ומסמלת את האם {הרחם} בגמישותה וביכולת ההכלה וההגנה שלה, ובכך מספקת את הקונטקט לשינוי אצל המשתתף ובקבוצה.

המטריצה, כמו רחם המרחיבה את דופנותיה , מסמלת את אזור הקומוניקציה החופשית של הקבוצה, היא מהווה רשת וירטואלית של קומוניקציה {התחלקות, שיתוף ובסיס משותף} היא האם ההיפותטית הנוכחת כל העת ומאפשרת ביכולת ההכלה וההתרחבות שלה, גילויים חדשים, משחק ויצירתיות של משתתפי הקבוצה.

תפקיד המנחה ע"פ פולקס

פולקס התייחס למנחה הקבוצה כ"מנצח" על תזמורת. הוא חילק את עבודת המנחה לשני היבטים מרכזיים:

אדמיניסטרציה דינאמית

·        בחירה ומיון של המשתתפים.

·        יצירת הבדל בין הסיטואציה הטיפולית לבין הסיטואציה החברתית ע"י יצירת

גבולות ונורמות עבודה כגון: איסור על עישון, מציאת חדר מתאים, סידור הכיסאות.

פעילות טיפולית

פולקס קיבל את ההנחה כי קבוצה בראשית דרכה תפנה את המנחה כיודע כל, כמציל ותצפה ממנו ל"תרופת קסם", לעומת ביון, מכוון פולקס את המנחה למלא עבור הקבוצה דמות של הורה וייחס חשיבות רבה לתהליך ההבשלה המתרחשת עם גמילת הקבוצה מהתלות בו. בהתחלה מקבל המנחה את התפקיד שהקבוצה מייעדת לו כי דרכו הוא מסוגל להעניק ביטחון לקבוצה ולהוביל אותה לכדי ניתוח, תובנה. המנחה לוקח את עצמו את תפקיד

מנהיג הקבוצה מתוך מטרה בהמשך הזמן ואפשר לקיחת המנהיגות ע"י חברי הקבוצה עצמם.

ע"פ פולקס, עוצמת המנהיג המתבססת על השלכת מרכיבי ה  - super ego שלו על אישיותו של כל חבר בקבוצה. על המנהיג להשתמש בעוצמה שבידיו בצורה מכילה וחומלת על מנת לשפר את יכולת הקבוצה לקיום תהליך תקשורת רגשית, להבנה ולצמיחה. כאשר הקבוצה מחליפה את סמכות המנחה בסמכות הקבוצתית מתחולל תהליך חיוני אשר מוביל לשינוי במרכיבי ה – super ego של המשתתפים. גמילה מתלות זו של המשתתפים מהמנהיג הופכת מפעילות של super ego לפעילות של ego.

המנחה ע"פ פולקס מאפשר ביטוי חופשי של כל החלקים האנושיים, גם של הרסנות ותוקפנות, ולמנוע מהקבוצה להקיא מתוכה את החריג והשונה בכל שלב ושלב.

מטרת הקבוצה היא להרחיב את יכולת ההכלה שלה ע"י הפיכת כל מה שזר וחריג בעיניה לקומוניקטיבי.

כדי שהקבוצה תוכל לעשות זאת, משתתפי הקבוצה חייבים למצוא את החריג והזר בתוכם, דחיית משתתף ובעייתו משמעותה דחיית חלקים בתוכה שהוא מייצג.

מציאת החריגות והכלתה בתוך הקבוצה משמעה:

1.      הרחבת הטווח האנושי וקבלת חלקים נוספים בחוויה העצמית של המשתתפים.

2.      חוויה של המשתתף החריג כי הוא מסוגל להיות קומוניקטיבי ומובן לעצמו

ולאחרים.

קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן