יום שני, 30 במאי 2011

ירון זיו - שימוש בטכניקות לא מילוליות בקבוצה

מאת: ירון זיו
 
שימוש בטכניקות לא מילוליות בקבוצה היא אחת ההזדמנויות החשובות למנחה, לקבוצה ולפרט להרחיב את המודעות האישית לאותם נושאיםוחלקים באישיות האדם שהוא עיוור להם, ושבהם המלה אינה מצליחה לגעת.

לעתים משמשות המלים אמצעי לביטוי רגשי, ליצירת אינטימיות ולהעברת מסר בין אדם לחברו {ז'אן לאקן}. לא פלא אפוא שהטיפולים המסורתיים הם טיפולים מילוליים. פעמים רבות לכוד האדם במלים, ולא רק שאינו פורץ פריצת דרך בחייו ואינו עוצר אינטימיות, אלא שהשימוש במילים הופך לטכניקה המקבעת אותו במקום שבו הוא נמצא, ומה שנעשה הוא בעצם more of the same {ואצלוויק}.

לעתים אדם משתמש במלים כדי להסביר את עצמו שוב ושוב, ועדיין הוא אינו ברור ומובן לעצמו וסביבתו. וכך המלים מאבדות את ערכן והופכות חסרות משמעות.
לעתים השימוש במלים מהוווה הכחשה ופתח מילוט ממפגש עם כאב ועם קושי. מצב זה מעצים את הקושי, בכך שהופך אותו לבעיה {ואצלוויק}.

מנחה מיומן אמור לזהות ביטויים מילוליים, המקבעים את התנהגות הפרט, את רגשותיו ואת תחושותיו. אם המנחה ישתמש במצב זה בטכניקות לא מילוליות, הוא יוכל לעקוף מלכודות אלו ולהגיע לפנימיות האדם.

טכניקות לא מילוליות מצליחות להעביר מסר שאלף מלים לא יצליחו, מאחר שבכל כלי לא מילולי מעורבים חושים רבים ביותר. מלה היא אכן אמצעי תקשורת, אך היא רק סמל של אובייקט ולא האובייקט עצמו, כך שמלה היא דבר מופשט. שימוש בטכניקות לא מילוליות יותר התנסות חווייתית, המאפשרת הפנמה והטמעה טובות יותר.

הטכניקות הלא מילוליות מהוות אמצעי ישיר למפגש של האדם עם נושאים וחלקים בו, שאליהם לא התחבר עד עתה ולא היה מודע לקיומם ולהיותם חלק מהאני שלו.

המנחה מציע לפרט התנסות בלתי מילולית מתוך הנחה שהתנסות כזו תעקוף את הקיבעון המילולי ותאפשר לו לפתח מודעות טובה יותר למה שקורה לו.

הכוונה במלה "מודעות" היא ליכולת האדם לצאת מעצמו ולהסתכל בעצמו ללא שיפוט וביקורת, להבין את מה שקורה לו או לא קורה לו ברגע נתון. על-פי הביולוג השוויצרי אדולף פורטמן, יכולת זו ייחודית לבני האדם ולא לבעלי חיים. העובדה שאדם יכול להשקיף על עצמו מבחוץ ולכוון מרצון את תשומת לבו מעידה על כך שמערכת העצבים המרכזית שלו מווסתת ומצוידת ביכולת ראייה של פתיחות.

שימוש בטכניקות לא מילוליות באמצעים אמנותיים {כגון: ציור, דרמה, משחק תפקידים, מגע, פיסול, תנועה, מוזיקה, דמיון מודרך ודימויים} מהווה כלי רב-עוצמה, המסייע לאדם לא רק להיות מודע, אלא אף להתחיל בתהליך של שינוי.

כל ביטוי אמנותי מהווה גירוי השלכתי לחומרים בלתי מודעים, אשר אינם מעובדים ועם זאת עצם הופעתם מעידה על בשלות האדם להתמודד עם חומרים אלו ולהביאם לתחום המודע.


קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה