ירון זיו - מעימות לדו-שיח - התערבות המנחה
מאת: ירון זיו
כפי שכבר נאמר, לעימות יש חשיבות גדולה מאוד בהתפתחות חיי הקבוצה ובדינאמיקה שלה.
למקומו של המנחה יש חשיבות רבה בדרך שבה הוא משקף את קיומו של עימות בקבוצה ומסייע לה "לגעת" בו ולפתור אותו {מיומנותו של המנחה היא ביכולתו להפוך עימות לדו-שיח}. המנחה מסתכל בעימות מזווית ראייה של לגיטימציה לקיום צרכים ומטרות המנוגדים זה לזה ומאפשר את הכבוד ואת המרחב הדרושים לביטויים מתוך הסתכלות בנקודות המפגש בין הצרכים השונים כנקודות התייחסות ואינטראקציה משותפת.
בשביל המנחה עימות הוא סוג אחר של יחסי גומלין בקבוצה.
בעזרת Modeling מדגים המנחה דרכי התמודדות עם עימות וגילומו על-ידי עקרונות הדו-שיח שראינו במודל הצעדים.
א. יתרונו של המנחה על חברי הקבוצה הוא בכך שלא רק שאינו מאוים מהעימות, אלא רואה בו משאב לצמיחה.
ב. המנחה מאפשר את המרחב הדרוש לביטוי העימות בצורה ישירה, ברורה, ממוקדת ומכובדת. הוא אפילו מעודד את הצדדים לבטא בחופשיות ובישירות את צורכיהם, לדוגמה:
משתתף א':
לא מקובל עלי שחברים מאחרים, ובעיקר לא מקובל עלי שאתה כמנחה מאפשר את כניסתם, ובזה נותן לגיטימציה לאיחורים.
המנחה:
אני מבין שאתה רואה באיחור תופעה שלילית של זלזול, וקשה לך עוד יותר כשאני נותן לזה לגיטימציה. ייתכן שלך ולי יש מחשבות מנוגדות בנוגע למושג האיחורים. אני לא רואה ומפרש איחור כזלזול. אולי זו הזדמנות להביא את זה לדיון בקבוצה, ואני מציע שנעלה זאת כנושא: איך כל אחד מתייחס לאיחורים.
ג. המנחה מדגיש את הלגיטימיות של צרכים מנוגדים ומסייע לכל צד בעימות לקבל את צורכי הצד השני.
ד. המנחה מעודד את החברים למצוא נקודות מפגש ביניהם בקבוצה. זו נקודת ההתחלה של הדו-שיח בין שני הצדדים, שבו הם לוקחים אחריות הדדית לצורך להגיע לפתרון יעיל לשניהם. זה מצב בלי מנצח ומנוצח, אלא שני הצדדים מנצחים. לדוגמה:
המנחה:
שמענו את כולם וראינו התייחסויות שונות לאיחורים. כל אחד על-פי תפישת עולמו והחינוך שקיבל. עם זאת כולנו נמצאים כאן למטרה משותפת של למידה ושל התנסות, ולכן חשוב שתוכלו לצאת עם החלטה מוסכמת בנוגע לאיחורים.
יש לציין שבכל הצעדים מתרחשים דו-שיח בין המנחה לחברים, דו-שיח תוך-אישי, כלומר דו-שיח של כל משתתף עם עצמו, ודו-שיח בין-אישי של הצדדים בעימות.
קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן
כפי שכבר נאמר, לעימות יש חשיבות גדולה מאוד בהתפתחות חיי הקבוצה ובדינאמיקה שלה.
למקומו של המנחה יש חשיבות רבה בדרך שבה הוא משקף את קיומו של עימות בקבוצה ומסייע לה "לגעת" בו ולפתור אותו {מיומנותו של המנחה היא ביכולתו להפוך עימות לדו-שיח}. המנחה מסתכל בעימות מזווית ראייה של לגיטימציה לקיום צרכים ומטרות המנוגדים זה לזה ומאפשר את הכבוד ואת המרחב הדרושים לביטויים מתוך הסתכלות בנקודות המפגש בין הצרכים השונים כנקודות התייחסות ואינטראקציה משותפת.
בשביל המנחה עימות הוא סוג אחר של יחסי גומלין בקבוצה.
בעזרת Modeling מדגים המנחה דרכי התמודדות עם עימות וגילומו על-ידי עקרונות הדו-שיח שראינו במודל הצעדים.
א. יתרונו של המנחה על חברי הקבוצה הוא בכך שלא רק שאינו מאוים מהעימות, אלא רואה בו משאב לצמיחה.
ב. המנחה מאפשר את המרחב הדרוש לביטוי העימות בצורה ישירה, ברורה, ממוקדת ומכובדת. הוא אפילו מעודד את הצדדים לבטא בחופשיות ובישירות את צורכיהם, לדוגמה:
משתתף א':
לא מקובל עלי שחברים מאחרים, ובעיקר לא מקובל עלי שאתה כמנחה מאפשר את כניסתם, ובזה נותן לגיטימציה לאיחורים.
המנחה:
אני מבין שאתה רואה באיחור תופעה שלילית של זלזול, וקשה לך עוד יותר כשאני נותן לזה לגיטימציה. ייתכן שלך ולי יש מחשבות מנוגדות בנוגע למושג האיחורים. אני לא רואה ומפרש איחור כזלזול. אולי זו הזדמנות להביא את זה לדיון בקבוצה, ואני מציע שנעלה זאת כנושא: איך כל אחד מתייחס לאיחורים.
ג. המנחה מדגיש את הלגיטימיות של צרכים מנוגדים ומסייע לכל צד בעימות לקבל את צורכי הצד השני.
ד. המנחה מעודד את החברים למצוא נקודות מפגש ביניהם בקבוצה. זו נקודת ההתחלה של הדו-שיח בין שני הצדדים, שבו הם לוקחים אחריות הדדית לצורך להגיע לפתרון יעיל לשניהם. זה מצב בלי מנצח ומנוצח, אלא שני הצדדים מנצחים. לדוגמה:
המנחה:
שמענו את כולם וראינו התייחסויות שונות לאיחורים. כל אחד על-פי תפישת עולמו והחינוך שקיבל. עם זאת כולנו נמצאים כאן למטרה משותפת של למידה ושל התנסות, ולכן חשוב שתוכלו לצאת עם החלטה מוסכמת בנוגע לאיחורים.
יש לציין שבכל הצעדים מתרחשים דו-שיח בין המנחה לחברים, דו-שיח תוך-אישי, כלומר דו-שיח של כל משתתף עם עצמו, ודו-שיח בין-אישי של הצדדים בעימות.
קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן
תגובות
הוסף רשומת תגובה