ירון זיו - עקרונות בפתרון עימותים

מאת: דר' ירון זיו

רודולף דרייקורס {1950} מדבר על ארבעה עקרונות בפתרון עימות:

א.   על בסיס כבוד הדדי

ב.   איתור מקור העימות, הכרתו וטיפול בו

ג.   בהסכמה הדדית

ד.   שיתוף באחריות ובקבלת החלטות

א.   על בסיס כבוד הדדי

אם פתרון עימות לא ילווה בכבוד הדדי, הוא יהיה כפוי וארעי. מאבק וכניעה אינם מביאים לפתרון, אך רוב האנשים אינם מכירים דרכים אחרות. מאבק פוגע בכבודו של הנכנע ומעלה באופן מדומה וזמני את כבוד המנצח.

כבוד הדדי כוונתו לכיבוד השוני, הסגנון, הקצב ויכולת הביטוי שהשני נותן לעמדותיו השונות ולצרכיו השונים. בעצם הכבוד לזולת למרות חילוקי הדעות. נתינת כבוד אינו כניעה או ויתור על מטרות ועל צרכים.

ב.   איתור מוקד העימות והכרתו

יש לפתור את מוקד העימות כדי למצוא פתרון מספק. עימות מהווה תמיד ביטוי של יחס שנתפש כבלתי תקין, של הרגשת כפייה וקיפוח זכויות, מעמד, מטרות או צרכים שונים. חשוב מאוד להבהיר נושאים אלו לפני שניגשים לפתרון מעשי של נושא העימות. חילוקי דעות או אינטרסים מנוגדים מתיישבים בקלות יחסית בתנאי שבעלי המחלוקת חשים שהובנו כהלכה, שכבודם לא נשלל וכי זכו ביחס הוגן כשווים.

ג.   הסכמה הדדית

נוסף על חילוקי הדעות וניגודי האינטרסים קיימת בכל עימות הסכמה הדדית שאינה נמצאת בהכרח במודעות היריבים. הסכמה הדדית בנוגע לשוני, לרצינות, למטרות, לצרכים השונים ולניהול מאבק עד להכרעה. בשלב

זה יתקדם התהליך כאשר שני הצדדים ייטלו אחריות לעימות ולפתרונו. כל פתרון הוא הליכה של האחד לקראת השני.

ד.   שיתוף באחריות ובקבלת החלטות

מנחה יעיל מסייע בפתרון העימות על-ידי עירור המודעות בחברים בנוגע למה שקורה ועידודם לקבל החלטות בשיחה ובדיון ישיר וכן.

ארבעת העקרונות של דרייקורס רלוונטיים ולעימותים גלויים שהקבוצה מעלה בצורה מודעת וישירה, ולעימותים סמויים המתנהלים מתחת לפני השטח ומעכירים את האווירה, ואינם מועלים ישירות בתוכן הקבוצתי עקב חוסר בשלותה של הקבוצה לאינטימיות. למנחה יש כאן תפקיד מרכזי בהעלאת הלא מודע הקבוצתי למודעות הקבוצה.

ברצוננו להציג כאן את תפישתנו בנוגע לטיפול יעיל בעימות סמוי בקבוצה.

להלן מודל הצעדים שהמנחה עשוי לנקוט בטיפול בעימות סמוי:

צעד א'

המנחה מזהה אפשרות לקיומו של עימות בקבוצה. הוא אוסף לעצמו נתונים על העימות שהוא מזהה מתוך תחושותיו והתהליך שהוא מזהה.

צעד ב'

המנחה משקף לקבוצה את מה שהוא רואה וחש ואת פרשנותו בנוגע לקיומו של עימות בין-אישי או תוך-אישי. כאן מבקש המנחה משוב מהקבוצה לאישור או להכרה בקיומו של עימות.

צעד ג'

אם המנחה קיבל משוב המפריך את תחושותיו ואת השערותיו, יהווה המשוב "סימן לסגירה" זמנית של התהליך מתוך ערנות וציפייה להמשך התהליך הקבוצתי.

אם המנחה מקבל משוב המאשר את קיומו של עימות, מתחיל תהליך טיפול בעימות. 

צעד ד'

כאן מעודד המנחה את כל אחד מהחברים לבטא את תחושותיו, את הרגשותיו ואת עמדותיו בנוגע לעימות המוסכם. לעתים ניטל העוקץ לאחר דיון זה. עוצמת העימות פוחתת, מאחר שהדיון איפשר אוורור אישי וקבוצתי. המנחה מעודד את הקבוצה לקחת אחריות לעימות ולמציאת דרכים יעילות להתמודדות עמו.

צעד ה'

ברגע שהקבוצה לוקחת אחריות לעימות ונכונה להתמודד עמו בצורה בוגרת וישירה, מתחיל תשליך של קבלת החלטות בנוגע לדרך טיפול הקבוצה בעימות. ניסיוננו מראה שהקבוצה מקבלת החלטה על-פי אחת משלש

האפשרויות הקיימות:

1.   טיפול בעימות עד תומו. העלאת פתרונות מעשיים לשביעות רצון כל הצדדים ולסיום העימות.

2.   טיפול בעימות בצורה חלקית; הסכמה על החלקים המצריכים פתרון עכשווי, והסכמה שחלקים אחרים יידחו למועד אחר או למקום אחר מחוץ לקבוצה.

3.   הקבוצה מסכימה שלא לגעת בעימות כרגע ולפתוח מרחב להמשך חיי הקבוצה למרות קיומו של עימות לא פתור.

אם הקבוצה מחליטה לפתור את העימות, יוביל אותה המנחה לברר את הנקודות הבאות:

1.   מה הבעיה האמיתית – כלומר, מה מסתתר מאחורי העימות, איזו בעיה אמיתית יושבת בבסיס העימות.

2.   האם כל צד בעימות מוכן להיכנס לנעלי הצד השני ולראות את העימות מצד זה.

3.   מה מידת הגמישות שמוכן לגלות כל צד כדי לפתור את העימות.

4.   אילו פתרונות מהמבחר המוצע משרתים את הרעיון של win-win" ", דהיינו: אין מנצח ומנוצח, אלא שני הצדדים מנצחים, מרוויחים.

קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן