ירון זיו - התאוריה של פולקס



פולקס הינו אחד התיאורטיקנים הראשונים אשר העבירו את ההתמקדות במשפחה – חברה תרבות למרכז הבמה. ע"פ תפיסתו, לא קיימת הפרדה בין פרט לחברה. "פרט" ו"חברה" הינם הפשטה מלאכותית הנפרדת רק למראית עין וסמנטיקה. כל אדם מוצף במערכת של תהליכי תקשורת מרגע לידתו המטביעים בהכרח את חותמם על טיבו. מהות האדם היא חברתית ולא אינדיבידואלית, מכאן ע"פ פולקס אין הבדל בין התוך אישי לבין אישי, בין החוץ והפנים.

פולקס התייחס תפיסתית אל האדם הפגוע כאל חלק המבודד יחסית מהקבוצה החברתית – "השלם המשמעותי", בעיות נוירוטיות ופסיכוטיות הן תופעה שמקורה תמיד בתוך מערכת של יחסים בין אישיים ולא בתוך נפשו של היחיד המבודד.
קונפליקטים, קשיים ובעיות שהאדם סובל מהם מבטאים למעשה "נתק קומוניקטיבי" בינו ובין גורם אחד או יותר ברשת החברתית הקיימת שהיא חלק ממהותו.
מטרת הטיפול אם כן היא לחדש את הזרם הקומוניקטיבי. המשפט:
The Whole person in the total situation מייצג את תפיסת המטפל, את נקודת ההתייחסות שלו בבואו אל המטופל.
האדם השלם בסיטואציה הטוטאלית הנמצאת אף היא בזרימה ובשינוי תמידי הינו צומת ברשת החברתית אשר נמצאת בזרימה עם כל המעגלים המבנים את האישיות וזהותה: משפחה, קהילה, חברה ותרבות. עלפי פולקס אין הבדל בין התוך אישי לבין אישי, בין החוץ והפנים, הלא מודע כולל בתוכו תכנים אשר נוצרו במרחב שבין התינוק לאימו, משפחתו ותרבותו.
הבעיה המהותית היא נתק קומוניקטיבי – תחושת ניכור, דיסוננס, חוסר הלימה, חוסר זרימה בין האדם לבין אחת או יותר מהקבוצות החברתיות המופנמות בזהותו.
בעיות נוירוטיות ופסיכוטיות הן תופעה שמקורה תמיד בתוך מערכת יחסים בין אישיים ולא בתוך נפשו של היחיד המבודד.
עבודה בקבוצות היא הכוח המרפא משום שהייצוגים המופנמים של הרשת החברתית אשר יצרה את זהות האדם, באים לידי ביטוי בתוך הדינאמיקה הקבוצתית ומאפשרים את חידוש הזרימה ומגבירה את מערכת החיסון "הפיכת מה שאינו קומוניקטיבי לקומוניקטיבי" בדיאלוג בין ה"אני" ל"אנחנו".
פולקס זיהה גורמים תרפויטיים הייחודיים בקבוצה והמאפשרים עבודה על הפיכת מה שאינו קומוניקטיבי לעצמי ולאחר לקומוניקטיבי.
השתקפויות – Mirroring : פולקס קרא לקבוצה "היכל המראות" בו מתאפשר למשתתף לפגוש היבטים שונים של עצמו {עמדות, רגשות, דפוסי תקשורת} דרך השתקפותם אצל המשתתפים האחרים. דרך מערכות של הזדהות השלכתית מתמודדים חברי הקבוצה עם בבואתם החברתית, הרגשית והפיסית.
·        עיבוי – Condensation : סיפורים אישיים, תכנים וחלומות שמביאים חברי הקבוצה, יוצרים עיבוי וריכוז של התכנים הלא מודעים המתרחשים במטריציה הקבוצתית. חומרים המצויים במעמקי תת ההכרה מתגלים ביתר קלות ע"י האפקט הקבוצתי נראה כאילו מה שמשותף לחברי הקבוצה בחלומותיהם ובתסמינים שלהם מובן לפתע טוב יותר כאשר ניתן לסמל תפקיד של מעין "מדחס".
·        תהודה – Resonance : בקבוצה מתרחש כל העת הדהוד של תחושות מודעות ובלתי מודעות, דרך תהליך ההזדהות בין המשתתפים, ההדהוד מעשיר את תחושת הזיקה ההדדית ואת המודעות לזיקה זו ההדהוד מחזק את תחושת הבסיס המשותף ומביא לחוויה של אנושיות אוניברסאלית.
·        חליפין – Exchange : חברי הקבוצה מחליפים ביניהם "מתנות" יקרות ערך, דרך השיתוף בחוויות אישיות, ברמות שונות של עומק. החליפין תורם לסוציאליזציה בקבוצה ולתמיכה החברתית.

קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי". לרכישת הספר – לחצו כאן

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חג החנוכה –היבטים פסיכולוגיים

ירון זיו - שלבים בקבוצה ע"פ ג'ראלד בנסון (1987)

ד"ר נירה כפיר - 4 העדיפויות כמציגות תפקיד פסיכולוגיה